כוריאוגרפיה וביצוע: עודד גרף ויוסי ברג  

מוסיקה: אוהד פישוף, דיוויד בואי * עיצוב תלבושות: טליה אורבך, ענבל ליבליך * עיצוב תאורה: אריאל אשבל

 זוכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית לכוריאוגרפיה "בורגוס - ניו יורק", 2007

נבחר לאחד מ -5 מופעי המחול הטובים ביותר של השנה ע"י עיתון עכבר העיר

 הועלה לראשונה בפסטיבלים 'הרמת מסך' ו'חשיפה בינלאומית', פסטיבל מחול בקופנהגן, דנמרק, פסטיבל ישראל, ירושלים 2006  וסייר ברחבי הארץ, אירופה ויפן. המופע הוזמן לסיבוב הופעות בארה"ב ואירופה ב- 2008.

ערב מקורי ומרענן המורכב משתי עבודות הקשורות קשר הדוק בינהן ועוסק בצורך שלנו באינטימיות ותקשורת בעולם מנוכר. הצורך למצוא חן, להיות נאהבים ומנגד זה ההתמודדות עם המציאות הופכים מקור השראה לתנועה מפתיעה. שני גברים במשחק אחד שחוקיו נקבעים מרגע לרגע ובו הם מנסים להתנער מהרגלים ישנים ולברוח אל הפנטסטי כשברקע שיריו של דיוויד בואי.

  מהעיתונות:

"מחול הבעתי מורכב, ששובר את המוכר והצפוי ומתפרץ מתוך אישיות בימתית מלאת כריזמה, אמת והבעה...ברג וגרף יוצרים ערב מרגש והדוק.התנועה המפתיעה והמקורית מתקשרת באופן מיידי עם הקהל כאילו הייתה מחזה כתוב, מרתק...המבטים המוחלפים יוצרים מתח רגשי ומשמשים דוגמה ומופת לאפשרויות הבלתי מוגבלות של ניואנסים..." (מיכל בעדני, עכבר העיר)

"דואטים מרעננים,ערב שמשדר אמת ויושר אמנותי...נוכחות בימתית מרשימה ותוכן רגשי עשיר,מהנה ביותר..."
(Jerusalem Post אורה ברפמן )

 "השילוב היפה עם השירים של דיוויד בואי בונה עבודה גברית אך גם עדינה ונוגעת ללב...מלא דמיון, ריטואלי ואינטימי"  (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)

 הביקורת המלאה של עיתון עכבר העיר:
"יוסי ברג ועודד גרף מעלים יצירת מחול-תיאטרון מורכבת וכריזמטית ששוברת את המוכר והצפוי ועוסקת בשני גברים הנחשפים זה לזה בתהליך אינטימי ומהוסס- -"Habit Rabbit" ו-"Could be Heroes" הן שתי יצירות מחול של יוסי ברג ועודד גרף שעולות בערב יצירתי אחד, על-פי מוזיקה של אוהד פישוף ודיוויד בואי. היצירות הועלו לראשונה בפסטיבל 'הרמת מסך', פסטיבל ישראל 2006 ואף התארחו בפסטיבלים שונים באירופה.

שני חלקי הערב יוצרים קשר נרטיבי הדוק והתנועה המפתיעה והמקורית מתקשרת באופן מיידי עם הקהל, כאילו הייתה מחזה כתוב. במובן זה ברג וגרף יוצרים מחול-תיאטרון הבעתי מורכב, בו אין משמעות ליכולת הווירטואוזית-טכנית שלהם כמבצעים, אלא דווקא לתנועה אורגנית, ששוברת את המוכר והצפוי ומתפרצת מתוך אישיות בימתית מלאת כריזמה, אמת והבעה.  

הערב כולו עוסק בשני גברים הנחשפים בתהליך התקרבות אינטימי, מהוסס והדרגתי. בחלק הראשון - נכשל ניסיון ההתקרבות וניכרת הסתתרות מאחורי מסכה שקרית וכוחנית. מאחורי מסכה זו חבויה בושה וכוחו של ההרגל. הם נאחזים בבדידות כמצוף הצלה מפני הפחד להיפגע, וזה מונע מהם להתנער מהרגלים ישנים, לתת אמון וליפול זה לזרועות זה.

בחלק השני - מתחזקים היסודות הפנטסטיים וכנגד כל הסיכויים מצליחים הגברים לחוות אהבה ורסיסי אמת בתוך העולם המכני והמנוכר בו הם נתונים. אהבתם שצונזרה בחלק הראשון מתפרצת לשיאים רגשיים על רקע שירו של דיוויד בואי שמקבל משמעות חדשה ואירונית -  גיבורים (רומנטיים) ולו רק ליום אחד.

בכישרון רב ברג וגרף מצליחים לעצב דמויות ייחודיות, שקל מאוד להזדהות איתן. בעוד ברג שומר על חזות צינית, ילדותית, אכזרית במקצת, אך גם אנושית ופגיעה, גרף הוא החלק החסר, המשלים, המאזן. בדמותו השברירית, התמימה והמתמסרת שעל מכנסיה רקום המשפט הנפלא של להקת נירווה "Come as you are" חתום בשלושה איקסים. המבטים המוחלפים ביניהם במהלך המופע יוצרים מתח רגשי אצור החותך את האוויר כסכין ומשמשים דוגמה ומופת לאפשרויות הבלתי מוגבלות של ניואנסים.     

ואם לא השתכנעתם עד עכשיו לרוץ וללכת למופע דעו לכם שבהפסקה שבין שני החלקים, מארחים ברג וגרף עבודות של יוצרים שונים, כמו אלי סורני, עדי סלנט, שלומית פונדמינסקי ועוד. הנה עוד סיבה מצוינת לצפות במופע המקורי והמרגש הזה.