כוריאוגרפיה : יוסי ברג

* רקדנים: יוסי ברג , עודד גרף * מוסיקה : קרלוס גרדל * עיצוב תלבושות: דלייה לידר

זוכה מקום ראשון בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית בהנובר גרמניה ובפרס משרד התרבות. הועלה עם להקות בינלאומיות, בין השאר עם בית האופרה באוסנברוק, גרמניה ועם להקת Introdans בהולנד. היצירה הוזמנה לסיבוב הופעות בארה"ב ואירופה ב- 2008.

מחוות יומיות ותנועה נמרצת מפורקים ונבנים לדואט שבו שני גברים מנהלים דיאלוג. בדרכם המוגבלת הם מתקשרים באמצעות תנועת ידיים מהירה ולעיתים אלימה. המתח ההדדי ביניהם מוביל ליצירת רגעים מקורים, מפתיעים ומלאי הומור.

מהעיתונות:

"תוכנית זו היא אחת המופלאות והמרגשות שראיתי...פנינה של יצירתיות,העזה ורעננות, והביצוע מעולה...עבודתו של ברג מפתיעה לטובה ושופעת דמיון...יש בה דואטים עתירי הומור ושימוש נכון בטקסט,כך שכל מדיום מקבל את המקום הראויי לו..."
(רות אשל - הארץ)

"הנאה אמיתית..חוש הומור,תנועה נמרצת,תאורה יצירתית... ברוב היום אני בחוץ של יוסי ברג ושותפו בעל הגוף,שניהם בחצי גוף חשוף, נראים כמו שני מתאבקים. המבצעים המעולים הם הכוריאוגרף עצמו...זהו מחול "כוחני" על גבול האלימות, אבל גם יפה ולרגעים פיוטי. הרקמה התנועתית יש בה איכויות מרתקות, מהמחולות שיש חשק לראותם שנית"
 (israeldance גיורא מנור )

" ברג, מסולני להקת בת­שבע לשעבר, סומן כאחד השמות המבטיחים במחול הישראלי הצעיר... הוא יצר ל"בת­ שבע" ארבע עבודות ...אם אפשר לתמצת (ואי אפשר) סגנון של כוריאוגרף במשפט אחד, את עבודותיו של ברג מאפיינים הומור פרוע והעובדה שהוא לא חושב רק מחול. אלא שב"רוב היום אני בחוץ" פינה ההומור את מקומו למציאות מאיימת, פסימית וכלל לא מצחיקה. זהו ריקוד קצר, אינטנסיבי, דחוס ומיוזע מלווה בטקסטים שלא מנסים להתחנף. קשה להישאר אליו אדיש... "
(סער דיין - מעריב)