כוריאוגרפיה: עודד גרף, יוסי ברג * רקדנים: טלי פרץ-לאור, עודד גרף, יוסי ברג * עיצוב פסקול: אוהד פישוף * מוסיקה: ג'ון פהי, ג'ון קייג', * תלבושות: דנה בלזר * עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין * ניהול הצגה: ענבל יעקובי

 בכורה עולמית אשר הוזמנה במיוחד לפסטיבל הרמת מסך וחשיפה בינלאומית 2007.

היצירה הוזמנה לסיבוב הופעות בארה"ב ואירופה ב- 2008.

 אי שם, בבית הכלא של הרגש, שלושה אנשים, שני גברים ואשה.
יום יום בעבודה, נפגשים.
לאט לאט, הכרתם מתבטלת, רצונותיהם נהיים דומים.
נאחזים זה בזה, חיים מתים, כגוף אחד נהיים למכונה אנושית פועלת ומבוהלת. מנסים להתפכח ולשוב לאנושיות. האם יצליחו?

מהעיתונות:
"עבודה מהודקת ומלוכדת שמאירה תחושת אינטנסיביות בהולה באמצעות מבנים צפופים, כמו בלילה רותחת שהיאוש והתשוקה חוברים בה לאחת...מקצבים מרתקים בתוך משפטי התנועה...שלשת המבצעים המוכשרים נראו במיטבם כיחידה מובחרת מאומנת , מיומנת שמכירה את המטרה ושולטת באמצעים. השפה העשירה היא עוד מרכיב מרכזי שמעלה לדרגת רתיחה את טמפרטורת )Dance Talk הנאת הצפייה" (אורה ברפמן,

"מרתקת ודרמטית...הזכיר לי בלדה עם תצורת-תנועה הפועלת כפזמון חוזר"
(צבי גורן - אתר הבמה)
 

 "מחול בעל רעננות יצירתית, צירופים עתירי דמיון, ביצוע באיכות טובה...הדימוי שעלה מתוך הכוריאוגרפיה היה של קובייה הונגרית ולווה במתח שנוצר מהתחושה שהקובייה האנושית מתקיימת על זמן שאול, וממשיכה לפעול נגד לחצים פנימיים המבקשים כל העת לפרק את החיבור, עד הסוף הידוע מראש" (רות אשל - הארץ)