3 עבודות סולו שמביאות נקודות מבט שונות על המקום הזה בעת הזו דרך גופם של יוצרים מדורות שונים.
גלעד-המחזמר/ גלעד ירושלמי
דרך נאמברים ממחזות זמר וסרטים מוזיקליים שונים אני מנסה להתחקות אחר שורשיי הגבריות העברית שבי. על כל גווניה. דרך גופי אעלה באוב את אבות אבותיי ואיתם אנדוד במדבר, אייבש ביצה, אעלה להר, אשרוף עץ זית, אקרא בתורה, ארדף בחשיכה ואחלום.
סולו לדגל/ רות ולנסי
קצרצר/ אלכס אפשטייםן
-מה לעשות עם דגל?
-זה דגל אמיתי?
-תגיד אתה לא רואה? וודאי שזה דגל אמיתי.
-ואפשר לכבס אותו? במכונת כביסה רגילה?
-אני מניח שכן. אבל למה צריך לכבס אותו?
-אני חושב שאתה הוא זה שלא רואה.
one shot a day/ אורית גרוס
מאז אוקטובר התנהל בתוכי מנגנון של פעולה סדורה: אני קמה, פותחת את החלון, ומחכה לזריחה. כל בוקר עמדתי שם כדי להטיח ולטעון נגדה. והיא, במסלול נצחי וידוע מראש, באה. ואני, שקיומי תלוי בה, מזהה את תנועת הזריחה והשבירה שבתוכי.
לנוכח רצפת זריחות נעדרת סוף, נובטת משאלה למציאות אחרת.
