ארוס

בין שני הטקסטים הנ"ל, אנו תוהות על מהות החשק, מה מצית את התשוקה?

מתי היא כמו נשלטת על ידי דיוניסוס, משכרת, מתעתעת ומרחיקה מהמציאות, מביאה סכנה וגאולה בו זמנית?

מתי היא לעזר, יצר חיים מעורר, מציל מכאב החידלון האנושי? איך למצוא את הליבידו כשנדמה שאיננו?

החלוקה בין האלוהי, הנשגב והפנטסטי לבין מפגשים אנושיים כואבים עם מציאות של חולי, מלחמה, מוות וקשיי היומיום איננה דיכוטומית.

אנו מתחככות בחיים על כל גווניהם ופוגשות את הארוס גם בתוך הארציות

לפעמים זאת בריחה, לפעמים העמקה אל תוך עצמנו, לפעמים דווקא רצון להיעלם, לפעמים זה צורך לשמר חיות בתוך חוויות מיתה פנימית ולפעמים פשוט דחף פיסי, פרימיטיבי, מהות יצירתית של אהבה.
אנחנו מחפשות בתנועת הגופים את מקור האנרגיה היצרית; נעזרות אחת בשנייה, נותנות צורה לחיבור הגולמי המחיה והמכיל גם כיליון.