'מצודה'- "מקום סגור ומבוצר שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה ולספק נקודת משלט אסטרטגית לתקוף את האויב" (ע"פ ההגדרה המילונית)
יצירת דואט אינטימי אשר הוצגה לראשונה כחלק מ 'פסטיבל מחול שלם בספטמבר 2014
עבודה זו דנה בנושא מרחב וחללים קטנים. במושגים החברתיים כיום, מרחב או החיסרון שבו הוא סוגיה הנבחנת מעת לעת. כתושבי מדינת ישראל אנו חשופים לשאלת המרחב המצומצם כל העת מעצם קיומנו על פיסות של חלקי ארץ. אנו מוקפים גבולות צרים המשתנים תדיר ובהתאם לכך משפעים על הגדרת זהותנו המתהווה. נושא זה מתבטא גם בהתכנסותנו לערים קטנות וצפופות עם מרחבי מגורים דחוקים ומחירי נדל"ן גבוהים כאשר גם בתוך מרחבים אלו, אנשים מתכנסים לחללי מגורים קטנים וסוגרים. סוגיית המרחב והשפעתו מושלכים באמצעות היצירה גם אל מעגלי המחיה החברתיים האישיים והפרטיים, המשפחתיים ולמעגלי הקשרים הציבוריים הרחבים יותר. המצב הנתון של החלל המוגבל מעלה את השאלה כיצד הם מרגישים? האם יהיו מבניהם מי שיבחרו להביט, לשאוף ולצמוח אל המרחבים העצומים שבחוץ? או שיהיו אחרים שעיקר עיסוקם יופנה להתבצרות, לשמירה על הפרטיות ולהגנה על הטריטוריה שהזדמנה לרשותם? מה הם מרגישים? לכודים? או חופשיים? כיצד יבחרו להציג את עמדתם? והאם היא אמת או אשליה שקרית?
היצירה עוסקת בשאלה כמה אנשים ניתן להכניס למקום קטן. בעבודה זו הגבולות נקבעים עבור הרקדנים. מרחב הביצוע מתקיים על שטח בגודל 2 מטר על 2 מטר, והוא תחום בניאונים צבעוניים המסמנים את הטריטוריה של אזור הריקוד.
העבודה נוצרה במקור כסולו קצר, כחלק מפרויקט 'מלחין כוריאוגרף' בשיתוף עם הסטודיו למוסיקה 'התיבה' ביפו, אשר נועד ליצירות עבור מרחבי עבודה אלטרנטיביים. זו אינה עבודת מחול קלאסית, וניתן לצפות בה מכל זווית. מצב ההופעה האידיאלי הוא בו הקהל יושב ומתמקם סביב כל ארבעת פאותיו של שטח הריקוד המואר ואפילו קרוב מאוד. כמובן שניתן להציגה גם על במה סטנדרטית כאשר הקהל יושב באולם . היצירה תוכננה ומיועדת להצגה בגלריות, תערוכות, במות סטנדרטיות ואירועי תרבות אלטרנטיביים אחרים.
בכורה: ספטמבר 2014 במסגרת פסטיבל מחול שלם בירושלים
קישור לחלק א' של היצירה: http://vimeo.com/108553722
קישור להמשך היצירה http://vimeo.com/108060286
