בן

בן חצה את הגבול אל נקודת האל חזור…
התמכרות לתשוקות, ליצרים, לחטאים קטנים… היסחפות והתפלשות מתוקה בהם. כמו פרפר לאש, הדמויות נמשכות לדברים אסורים, אל העצלות, אל הגרגרנות, אל התאווה.

היצירה עלתה לראשונה בפסטיבל "גוונים במחול" 2011 וזכתה בפרס. בהמשך הציגה בקתדרה במוזיאון תל אביב, בפסטיבל חשיפה בינלאומית 2011 כחלק מהערב 'הפרי האסור' בשיתוף מירב כהן ועמית זמיר וכן בערב "י3ירות" שעלה בפסטיבל "מחול לוהט" במרכז סוזן דלל. היצירה מתמקדת ברעיון הנרטיבי של התמכרויות והיסחפות אל נקודת אל חזור. החומר התנועתי מורכב מקומבינציה תנועתית אחת המבוצעת באיכות שונה בהתאם למי שמבצע אותה ובהתאם לדמות שלו ביצירה.

מהעיתונות::
"…סוטחי עיצב את התלבושות ואת התפאורה המקורית עם כסאות שרגליהם הן רגלי בובות נשים צבועות בשחור, ושולחן התה לפניהם מעוצב כעכוז אשה ורדרד. 'בן' הוא מלאכת מחשבת של מבע אינטרוספקטיבי, כזה שחווים אולי כשמתעוררים מתרדמת, או כשמתפכחים מהתמכרות, ומגלים שהעולם אינו זה שהיה… שי זורניצר, האחראי לצד המוזיקלי של הערב, כתב מוזיקה מקורית מצוינת.״
(צבי גורן – אתר הבמה)

"… 'בן' הביאה אל הבמה סיטואציה בימתית ואסתטית. ייחוד התנועה והזרימה שלה בשילוב עם האביזרים הבימתיים והחשיפה הטוטלית העצימו את החוויה לשילוב מוקפד של מחול ותיאטרון משובח"…
( צוות השופטים ב"גוונים במחול" 2011)

זוכה פרס "גוונים במחול" 2011

משך היצירה: 20 דקות.