יצירת מחול, המשלבת תאטרון פיזי, טקסט ושירה. שלוש נשים מרכיבות עולם פנימי ורגשי של אישה אחת. כפוליפוניה של שלושה קולות, מניעות אותה לעוף מעבר לגבולות של עצמה.
זוהי יצירה נשית. הרקדניות הן כציפורים וכמכשפות – עורבות. בעלות שלוש ראשים וגוף אחד. שפת התנועה מורכבת משכבות של פרטים, מעולם התעופה. הן עוסקות בבנייה ובהגשמה מול פרוק והתחלה מחדש.
מהעיתונות:
"Fly, Fly, Lie” יצירה מרתקת של שלומית פונדמינסקי, המתבוננת בכאב חד על מערכת רגשית, המורכבת מאותן קוביות שבונות מבנים הנשברים על נקלה, ואנו שבים ומקימים אותם, כדי ששוב יתמוטטו ושוב נציב אותם על מכונם. אלה הם הזיכרונות, אלה הן החוויות שהמילה בית מכילה, וזהו אותו עמוד שדרה המחזיק את האדם בדרך חתחתיו.
(צבי גורן, הבמה)
"הריקוד של שלומית פנדמינסקי, “Fly, Fly, Lie”, הוא לשלוש רקדניות – ענבל בן זקן, נועה רוזנטל ואלה רוטשילד. הן נראות כנגועות בכישוף. לבושות בשחור, גופיהן אוצרים מתח פנימי, רעב שאין להשביעו, הפורץ החוצה בתנועות קטנות מקוטעות של ראש, כתף. אצבעות כפות ידיים לשות את החלל ונראות כעומדות להתפוצץ מרוב המתח שנאגר בהן, פה נפער ואולי ממטיר אש בלתי נראית של אשה־דרקונית. בסוף הריקוד פורצת רקדנית, מתחילה לשיר ולרקוד רוקנרול, שטופת תחושה של חופש. .. המחול בנוי במקצועיות והביצוע איכותי." (רות אשל- "הארץ")
