היצירה ״׳טקסטיל ובשר״ עוסקת בדימוי הנשי וייצוגיו דרך תהליכים של התמלאות והתרוקנות, הסתרה וחשיפה, ובאמצעות העור והבשר.
מערכת יחסים אינטימית בין אישה לגופה מתגלה דרך חקירת אופני הייצוג והיחסים בין גוף – כסות – דימוי ובאמצעות פעולות יומיומיות בעלות מטען תרבותי המקבלות פרשנות מחודשת על הבמה.
הכוריאוגרפיה מתמקמת במרחב שבין דימוי אחד למשנהו ומבקשת להציג ׳מצבי ביניים׳ בלתי מוגמרים של ייצוגי גוף מוכרים. במרחב הזה רבדים של ׳זהות׳ וזכרונות נלבשים ומושלים כעור מת או נשל נחש, מספרים את סיפורו של הגוף הנשי החוגג כישלונו לעמוד בסטנדרטים של מערכות הייצוג התרבותיות המיוחסות לו כיום.
הגוף הנשי, מציג עצמו בקווים רכים, פגיעים ומחוספסים ומזמין את הצופה למפגש ומבט אינטימי תוך הצפת שאלות על אסתטיקה וגוף, נוכחות פרפורמטיבית אותנטית ווירטואוזיות בימתית.
