אופק
עבודת תנועה. סאונד. חפצים
דואט מאת ובביצוע: עינת גנץ ובן בוכנבכר
זוג ביומיום, חוזרים לשיתוף פעולה בימתי אחרי למעלה מעשור, ובוחנים את מיקומם על קו האופק, במתח שבין שימור להתחדשות ובין עבר להווה.
בתהליך היצירה נפגשו האמנים עם זוגות נוספים החיים יחד שנים רבות, ליקטו סיפורים והטמיעו אותם בתוך הגופים וגוף היצירה, לצד חפצים שכבר נושאים זיכרון ונעשה בהם שימוש חוזר.
*****
לאחר עשרים שנות זוגיות, כל שיחה בינינו היא כמו המשך של שיחות שכבר קיימנו. יש בכך נחת, נינוחות, מסורת, תרבות שנבנתה, סיפורים ומטענים, כאבים וזיכרונות. ובו בזמן מציאות חיינו, תנאי השטח וגם אנחנו, משתנים ללא הרף.
בן הוא משמר במקצועו (בנוסף לעיסוק במוסיקה); חושף שכבות של צבע וציורי קיר בבתים לשימור, חוקר, מתעד ומייעץ מה לשמר ובאיזה אופן. עינת, יוצרת וחוקרת את אמנות התנועה; כמו נוודית בגוף, בתודעה, במרחב ובזמן. המסע המשותף שלנו נע בין שימור להתחדשות, בין השתהות לעזיבה, בין קיבוע להשתנות.
האלתור ברגע החולף מותיר סימנים, ההווה מתמשך ויש הצטברות שנרשמת בהיסטוריה האישית, הזוגית והמשפחתית- כמו מטען תרבותי.
*****
ערה ומקופלת / גיא פרל
אנו קרבים ובאים בשערי
נווה החמלה. לא אחזיר לך
את שנלקח ממך, לא תשיבי לי
את שאבד לי, אבל ברגעי הקרבה
אנו שומטים מן הכתף את צרור הנוודים ובבית
משתרר שקט מוזר, אולי מפני שהלכנו
כל הדרך ברגלים יחפות, לשני הילדים שלנו יש מבט
בן מיליון שנים
ביום שישי עמדת בגבך אלי,
חיפשנו את פותחן הקופסאות במגרות המטבח,
האהבה
כבר שכבה ערה ומקופלת בין גרגירי האורז המלא.