ארבע רקדניות ישראליות. ארבעה מוזיקאים ספרדים.
שפת אמנותית אחת שהיא אינסוף
OCHO – בספרדית: שמונה | בנומרולוגיה: הספרה שמונה היא סמל האינסוף
המשותף לרוב המשמעויות של האינסוף הוא תפיסתו כדבר מה שתכולתו גדולה מכל דבר אחר והיא בלתי ניתנת למדידה, תיחום או אחיזה ממשית. בין נקודת המוצא לנקודת היעד מצויות אינספור נקודות ביניים שניתן לפרק לאינסוף חלקים שהולכים וקטנים, וכל פירוק מוליד הרכבה חדשה.
המופע נוצר מתוך נקודות מפנה רגשיות אישיות שחיברו את ארבעת היוצרות לכדי יצירה אומנותית אחת. עדי מובדט, עדי עקיבא, אדוה ירמיהו ויעל טוכפלד [זוכות תחרויות בספרד ובארץ ('קרן עדי') לאורך השנים] חיות בסביליה מזה מספר שנים, שם הן מופיעות, לומדות, יוצרות ומבססות שיתופי פעולה אמנותיים, במקביל לפיתוחן של קריירות בינלאומיות.
המופע הוא נקודת ביניים בהתפתחות היצירתית שלהן, וכמו הפלמנקו והחיים, זהו תהליך שלא יגיע לסיומו לעולם. אין התחלה ואין סוף – יש דרך, ובתוכה אנחנו בתנועה מתמדת.
"הריקוד שלהן הוא דיבור ושירה, ודרמה עלומה אך מלאת כוח… נדיר לראות מופע פלמנקו מלהיב חף כל כך מכל גנדור מיותר, מהבעות פנים שאינן חלק מהמחול, מנפנופי שמלות מרהיבים אך לא הכרחיים" (גבי אלדור, אתר הבמה)
