בין השנים 2022-2016 פניתי לשש עשרה אומניות פלסטיניות בהצעה לשתף פעולה בעבודת
תיאטרון-מחול. חלק סירבו, חלק לא ענו, עם חלקן התחיל שיתוף פעולה אמנותי, אבל בכל
המקרים האומנית הפלסטינית הפסיקה את התהליך. "בואי" מגוללת באמצעות תנועה, מוסיקה,
וידאו וטקסט, את מסע החיפוש שלי, על התסכול שהיה כרוך בו ועל הרגעים היפים והקרובים
של שיתופי הפעולה החלקיים והקטועים, שנוצרו לאורכו. ביצירה אני ממשיכה לבחון את
האפשרות לדיאלוג יהודי-פלסטיני בתוך מרחב שמקשה על שיתופי פעולה כאלה, ובמציאות
פוליטית שעושה הכול כדי למנוע אותם. באמצעות הסיפור הקטן והאישי שלי אני ממשיכה
להזמין. אותי ואותה. אתכן, אתכם ואותנו. בואו. בואי.
היצירה עלתה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות, תיאטרון עכו ומרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה.
היצירה הציגה בבכורה במסגרת פסטיבל כלים מרץ 2025 בניהול אומנותי של איילה פרנקל .
אוריין מיכאלי פועלת משנת 2009 ככוריאוגרפית עצמאית, רקדנית, דרמטורגית ושחקנית. מיכאלי משתפת פעולה עם קבוצות תיאטרון פיזי, כוריאוגרפים.ות ובמאים.ןת שונים בישראל, קנדה ואנגליה. בעשייתה, מיכאלי נעה ומחברת בין פורמטים ומדיומים מגוונים כמו מופעי מחול, מופעי תיאטרון, מופעים מוזיקליים וסרטים. מורה לפלדנקרייז.
Between 2016 and 2022, I approached sixteen Palestinian artists with an offer to collaborate on a
dance-theater work. Some refused, some did not respond, with some an artistic collaboration
began, but in all cases the Palestinian artist stopped the process. ”Come on" unfolds, through
movement, music, video and text, my search journey, the frustration that was involved and the
beautiful and intimate moments of the partial and interrupted collaborations that were created
throughout it. In the work, I continue to examine the possibility of Jewish-Palestinian dialogue
within a space that makes such collaborations difficult, and in a political reality that does
everything to prevent them. Through my small and personal story, I continue to invite. me and her.
you, you and us. Come on.
