Witness היא יצירה לשישה רקדנים ורקדניות וקול נשי אחד, שנוצרה עבור להקת הבלט של קמניץ בגרמניה.
בהמשך לשתי עבודותיה הקודמות של זרחי – אוסנסיה (2021) ופרסנסיה (2023), עבודה זו ממשיכה להעמיק בקשר בין מחול ותנועה לבין זיכרון.
התרגול המחולי כולל חזרתיות על מהלכים תנועתיים. החזרתיות הזו איננה מכנית, אובססיבית או בלתי רצונית. מדובר באימון מעודן המבקש לדייק את עצמו דרך הביצוע התנועתי, התחושה הנלוות אליו והניתוח של מה שקרה ושיפורו בפעם הבאה. זוהי בעצם מלאכת הרקדן/ית.
היצירה מתחילה כאשר קול לוחש לקהל ומציע להם/ן ללוות את מחשבותיהם/ן בזמן הצפייה במופע. לאחר מכן, הרקדנים נכנסים לחלל הסטודיו וחושפים את תהליך החזרות שיהווה בסיס מבני ליצירה כולה. הקשר בין מחשבה ועשייה, כוונה וחישה באמצעות הגוף, בא לידי ביטוי גם דרך תפקיד הרקדן/ית וגם דרך תפקיד הקהל הצופה ביצירה.
זרחי מייצרת מצע לשאילת שאלות עמוקות יותר ביחס לכוחו ומשמעותו של הקהל. דרך המופע, תפקיד הצופה מקבל תפקיד מרכזי מאחר ובלעדיו, היצירה הייתה נשארת (כנראה) חזרה בלבד. זה מעלה שאלה ביחס לתפקיד הצופה בהקשר של מופע, אבל גם בכל הקשר אחר בחיים.
בשלב מסוים הקול הלוחש שואל: ״כאשר היצירה הזו תוצג בשבוע הבא, את/ה (הצופה) לא תהיה כאן. האם זו תהיה יצירה אחרת אם כן?״ Witness כמו כל יצירה אחרת למעשה, היא עדות לתהליך. היא מתעדת רגעים מסוימים בזמן, עם הרקדנים/ות, עם הקהל והחלל הספציפי שבו היא מתקיימת. היא מהווה מסמך זמני המתהווה בתפישה ובדמיון של הצופה.
