מהו ה״הביטאט״ של מופע מחול?
האם הוא הבמה? הריקוד? הגוף? המפגש בין כל אלה והקהל?
על במה ריקה, כאשר הקהל יושב מסביב, נרקוד לכם ריקוד, ובאותו זמן נחייה לכם חיים.
נחווה את זמן המופע כזמן של חיים. נתבגר בשעה.
ולמרות שאנחנו מכירים את הריקוד, ולמרות שאנחנו מכירים את עצמנו – נדמיין לעצמנו שאנחנו לא מכירים כלל.
נעצור, נשהה את הרגע המוכר הבא, ונניח ללא-כלום להתגלות.
ניתן לו לספר לנו משהו שלא ידענו – על טבעו של ריקוד, על טבעו של גוף, על היכולת שלהם להתקיים בהתנגשות מתמדת בין ביולוגיה ותרבות, בין ידיעה לחוסר-ידיעה, בין היומיומי לנשגב.